Dec 18, 2012

kids' project

OK, so I am not a fan of kiddies craft. To be honest, I never kept any of my kids' craft from preschool and kindergarten - in a mysterious way these crafts always ended up in the trash bin, followed by a heartbreaking story of how these masterpieces got lost, broken, or what not...Luckily my sons never cared much and never got too attached to their own creations, and this situation could have been kept to this day had it not been for little guy who recently started "helping" me with my projects. "Help" in his dictionary means inventing a crazy project, hunting for needed material, which only he knows (usually dressed as a pirate or a soldier, preferably at dusk...) and following secretive steps until an undetermined completion of ....something. I decided to guide him a little this time and we went out to hunt for planks of wood. We then painted them in various colors and attached them to an outside wall in our front yard. To make the project more educational little guy stenciled words of his choice onto the planks in Hebrew and in English. Every now and them he adds more painted planks. Scroll down to see what he has done so far.  


יש מצב שעם קריאת הפוסט הזה חלקכם ינתק מגע עם "כל הדברים היפים" שלי, כי מה שאספר עכשיו ממש מכוער, ממש ממש מכוער!!
אוקיי - הנה זה בא: מעולם לא שמרתי יצירה של הבנים שלי! 
אף - פעם !!

(אתם עוד כאן?? מישהו??)

אם התגברתם על הזעזוע סימן שגם אתם השמדתם תפארות יצירה למיניהן שעברו את סף דלתכם בשלב זה או אחר. ההבדל הגדול ביננו הוא שסביר להניח ששמרתם מדגם קטן משפע ההדבקות, קופסאות קורנפלקס מצופות נייר קרפ, בקבוקי אקטימל מלאים גרעיני שעועית (רעשנים??? seriously???) ציורים ועבודות דבק חול שהזאטוטים הביאו מהגן. אצלי הם לא עברו את מפתן הבית! 
עם גדולצ'יק זה היה קל - הוא לא אהב לצייר, לא נמשך להדביק, לא צבע - רק התבונן והקשיב, ובכל פעם שבישלתי משהו הוא ישב על השיש, ערבב, קיפל, בחש, טעם, ואכל. ילד למופת! איך לומר - התעסק באומנות מתכלה....

גדולצ'יק בקטנותו. אומנות מתכלה בצבעי ידיים.

קטנצ'יק לעומתו סיבך את העניינים. יום יום חזר מהגן ( "קטנטנים בעמק"  הנפלא והממולץ ביותר) עם צ'ימידן מלא עבודות יצירה - בעיקר דפים עליהם מצוייר קו חלוש רועד מלווה בהסבר בכתב ידה של אילנה הגננת כגון "חיילי star-wars נלחמים בפינגווין הרשע." עם הציורים הסתדרתי בקלות דווקא - אחרי שני "וואו" ושלושה "מהמם" הייתי בטעות שוכחת אותם באוטו, ופעם ב- מעיפה הכל לפח (הכי טוב בתחנת דלק, או בבהמתנה לשטיפת המכונית - ככה משמידים ראיות). אם יצירה הצליחה להתגנב הבייתה היא קיבלה מקום של כבוד במוזיאון המקרר, ואחרי יומיים תערוכה - נו, אתם יודעים...
היו גם יצירות תלת מימדיות. קטסטרופה!  מהן היה קצת יותר קשה להפטר - על אחת במקרה דרכתי, אחרת התפרקה מעצמה, שלישית נתנה במתנה לסבא וסבתא, בקיצור קרמה רעה תקפה יצירות בביתנו...

אבל קטנצ'יק לא ויתר - כל פעם שראה אותי עם צבע ביד, ביקש לעזור, כל ניסור - צריך להזהר על ידיים קטנות שנדחפות, מקדחה - סיבה למסיבה. איפה המברג? אצל קטנצ'יק בחדר. זרקתי יצירות וקיבלתי תכשיט!

משום מה זה דווקא מצא חן בעיני - נעשה פרוייקטים ביחד - לא יצירות - פרוייקטים!  זה אפילו כיף- אם להודות על האמת. 
להלן דוגמא מהעת האחרונה: קטנצ'יק רצה לנסר ולצבוע, אז יצאנו לטייל ואספנו קרשים מכל מיני סוגים - גם כאלו עם מסמרים וזיזים.


עם פלייר שלפנו את המסמרים, בעזרת משייפת החלקנו זיזים, ועם המסור ניסרנו כל קרש לגודל רצוי.





על מגש גדול ערבב הילדון ורקח צבעים כראות עיניו, כל קרש בצבע אחר ואחרי שהצטברה ערימה מכובדת של קרשים בצבעים עליזים, החליט שנתלה אותם על הקיר!



טוב, קצת נבהלתי... אפילו ממש נבהלתי!
כדי להרויח זמן הצעתי שאולי נכתוב עליהם משהו. חינוכי, לא? אחרי הצעות כמו "קונג-פו פנדה" ספיידרמן" ו - "clone troopers" (קטנצי'ק) ו" אהבה, חמלה, שלום עולמי" (אני???) נצפתה נטיה ברורה לכיוון מילים קצרות יותר וכמעט כל יום ישב הילד בשמחה וכתב מילה שעלתה במוחו. עלו גם מילים כגון אלו:


אבל אותן הנחנו  בעדינות על הניאגרה. (ומי שמכיר את המשפחה שלי יודע שמילים כאלו מתקבלות  אצלנו בתשואות וברכות ו"הילד גאון, פשוט מחונן, אני אומרת לך..." וכל אורח שמבקר בשרותים יוצא עם נושא חדש לשיחה. רק גדולצ'יק ששייך לזן עדין ואצילי קצת מתבייש.)

את היתר תלינו, ולא בחדר.
לצד שער הבית עומד לו קיר בטון חשוף שמשווע למהפך. צבענו בטורקיז (נגד שדים ורוחות) ופרוייקט מילות הקרש שלנו יצא לדרך.


מידי פעם אנחנו תולים מילים חדשות, מוצאים עוד קרשים, הוספנו גם מסגרת שננטשה ברחוב. שיקום שכונות סטייל? אנחנו אוהבים...











אפילו הארוך נלכד (בעל כורחו) בשימחה ובוקר אחד ניקה, קרצף ותפעל את המזרקה הישנה שלנו.




נעדכן כשהקיר יתמלא.

38 comments:

  1. היצירתיות שלך מדהימה !
    אהבתי מאוד !
    מקסים !
    :-)

    ReplyDelete
  2. תודה אורלי! ורציתי להגיד לך שבעקבות הפוסט שלך אני שוקלת ברצינות לקנות את
    chloe love
    ניסיתי, והוא פשוט נהדר. כדאי לך לדרוש אחוזים....

    ReplyDelete
    Replies
    1. איזה כיף לשמוע !
      אני מאוד אוהבת אותו וממש בעייתית בבחירת בשמים,
      לרוב אני משתמשת בבשמים של גברים כי הם פרשיים יותר.
      תודה :-)

      Delete
  3. מקסים! אימצתי לשלב הקריאה אצלנו.. עוד שנה ככה.. בינתיים הולכת לזרוק באומץ כמה גלילי נייר טואלט עם גואש ונצנצים (-:

    ReplyDelete
    Replies
    1. חחח... נדמה לי שפורים זה החג הכי נוראי מבחינת אסופת היצירות שמגיעות הבייתה :)

      Delete
  4. וואו! מקסים, מקסים!! יופי של פרוייקט, צבעוני ויפהפה! יש לי חתיכת קרש קטנטנה שמשום מה אספתי פעם בחיפה (המממ... זההיה בחג החגים, והנה עברה לה שנה!) ועוד לאעשיתי איתה כלום. אולי אני באמת אוסיף לה איזו מילה :)

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה חגית, זה יכול להיות אפילו פרוייקט על קיר בבית, לא חייב בחוץ., ולקרש מחיפה בטוח יהיה מקום של כבוד.... מכירה את בית הקפה במדרחוב בכפר סבא? נדמה לי שקוראים לו קפה המדרחוב, הייתי שם אתמול וראיתי שיש להם קיר שעליו חתיכות קרשים בכל מיני צבעים, סתם כך קרשים בצורתם המקורית. וזה פשוט מקסים. בכלל בית קפה שווה.

      Delete
  5. מבקרת פה (לדעתי בפעם הראשונה) ונהנת מכל רגע! איזה פשוט מקסים, ממש ממש אהבתי!
    אפשר לקחת את הרעיון וליישם על הקיר שלנו?
    יש לי תחושה שהגדול שלי בכתה א' ממש יתלהב מהפרוייקט המיוחד.

    אגב, אני מניחה שהעברת לכה על העצים בכדי שיהיהו עמידים בגשם?
    ואם כן אז על איזו את ממליצה?

    ReplyDelete
    Replies
    1. אני דווקא מכירה את הבלוג שלך אילאיל, בעצם בדיוק עכשיו סיימתי לקרוא את הפוסט האחרון שלך... ונהנתי מאוד כמובן! שמחה שאהבת את הרעיון וכל יישום או שינוי שלו מסקרן תשלחי לי תמונות? לגבי הלכה... כחכוח בושה קל.... כמובן שלא מרחתי כלום, יחזיק כמה שיחזיק, קרשים תמיד יהיו מילים גם, אפילו נראה לי נחמד שעם הזמן מילים יתרפטו ומילים חדשות יתווספו

      Delete
  6. This comment has been removed by the author.

    ReplyDelete
    Replies
    1. כיחכוח בושה קל הוא האני מאמין שלי חח
      אולי אשים לכה על הקיר שלנו בכל זאת וכן, בהחלט נראה לי שאיישם, ממש אהבתי!
      גם עברתי על פוסטים נוספים שלך ועכשיו תורי לכחכח בבושה על שלא הכרתי את הבלוג הנהדר שלך עד היום.
      תודה!!
      ובוודאי שאשמח לעלות תמונות עם פירגון וקרדיט כמובן :)

      Delete
  7. יופי של רעיון! ה״פיפי-קקה״ קנה אותי :) התלייה של הקרשים על הקיר מוצלחת לפחות כמו הקרשים עצמם. תודה על פוסט משרה השראה ומעלה חיוך

    ReplyDelete
    Replies
    1. יש לנו קטע עם העניין הזה. המילה הראשונה שאורי קרא הייתה "חרא" ומאז הפתח קמץ זורם בלי בעיה... זה לא עובר טוב אצל כולם, אבל זה עובד מעולה אצלנו. ולגבי התליה, כן, מרוב פחד שהפטיש יכה לי באגודל (אורי דפק, ואני החזקתי את המסמר...) הפסקנו לפני הזמן, יצא מראה ראסטי כזה...

      Delete
  8. מיכל, איזו אליפות!!!!!!

    ReplyDelete
    Replies
    1. את בטוח לא זרקת עבודות של הילדים, נכון?

      Delete
  9. Replies
    1. תודה יעל, מפצה על העגמומיות של שבוע שעבר....

      Delete
  10. This is fantastic job... well done and the main originator of this action looks lovely all in the paint

    ReplyDelete
    Replies
    1. thanks, Lasche. It means a lot from an expert in kids' craft like you!

      Delete
  11. The results are adorable, but the mess made me shudder! How much time is spent in cleanup vs. creation?

    ReplyDelete
    Replies
    1. Thanks Nina, no mess at all! The photo was taken many years ago when Ron was just a baby, to illustrate what happened the one time he used hand paint.... But with Uri, as you can see in another photo, there was no mess at all.

      Delete
  12. מוצלח ביותר, ואהבתי גם את הסיפור מאחורי הקרשים, , ועם קיר כזה אתם מוגנים לגמרי משדים ורוחות :-)

    דליה

    ReplyDelete
    Replies
    1. לגמרי מוגנים.... אני ישנה הרבה יותר טוב עכשיו....

      Delete
  13. אח, היצירתיות... מקסים!
    ואגב - ראיתי נכון, ואורי צובע בפיז'מה? מין "שבת בבוקר, יום יפה" שכזה?
    בכל מקרה, כייף לקרוא, לראות ולשמוע ממך.
    גילה.

    ReplyDelete
    Replies
    1. גילה, בדיוק אתמול שאלו עלייך במכללה! איזו חדות אבחנה - אכן פיג'מה ולגמרי שבת בבוקר יום יפה. מתגעגעת!

      Delete
  14. מיקי!!! את מדהימה! הכתיבה שלך תענוג והיצירתיות עוד יותר!!!!
    מקווה שכולם מאוקלמים הקטנצ'יק, הגדולצ'יק, הארוך ואת (-:
    שמחה לראות שאתם בבית משלכם!
    נשיקות וחיבוקים

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה רונית :) אנחנו לגמרי מאוקלמים, אבל לא בבית שלנו... מרגיש כמו שלנו בכל מקרה, גם אתם נראים לי מאוקלמים לחלוטין, אני צודקת? ח

      Delete
  15. נפלא ומעורר השראה מזכיר לי את השלטים של עליסה בארץ הפלאות יכול להיות רעיון מלא הומור
    להכין כאלו בכניסה לבית שכל אחד מפנה לכיוון אחר.. מצד שני..
    סבתות וכאלו לא נעים
    :-)
    בוקר טוב

    ReplyDelete
    Replies
    1. רעיון מעולה! שלט מבלבל - זה לגמרי בנישה שלנו, עם או בלי סבתות....

      Delete
  16. מיקי את תמיד מרעננת ואחרת
    ממש מוצאת חן בעיניייי
    אפילו המזרקה מתוקה (הילדים במיוחד) ומיוחדת
    תמשיכי לשמח אותנו
    עפרה
    אכן היה שווה לחכות

    ReplyDelete
    Replies
    1. הי עפרה, ראיתי את תגובתך מהרביעי ביוני, זו שבטעות מחקתי ומאז איני יכולה להחזירה, סליחה.... אז תודה על העידוד, הודיתי לך גם בפוסט האחרון, ומקווה לכתוב ביתר תדירות

      Delete
  17. תודה עפרה, איזה כיף! מקווה שגם הפוסט הבא ישמח...

    ReplyDelete
  18. קראתי וצחקתי וגם נזכרתי בכל מיני "יצירות" שהביאו פעם הילדים שלי מהגן. כמה מהם איכשהו נשמרו לא בכוונה,וכשאני מגלה לפעמים איזה בדל "יצירה" מפעם- אני ממש מתמוגגת . לכן מתוקף היותי בעלת ותק גדול משל רוב קוראי הבלוג, אני מרשה לעצמי להמליץ: לזרוק את הרוב, אבל לשמור כמה לצורך גילוי מאוחר. השיטה היא פשוט להעלים כמה ולא לזרוק. ויש מצב שבעתיד גם את תשמחי על מה שמצאת

    ReplyDelete
    Replies
    1. צודקת אילה! קיבלתי המון המלצות איך לשמור על "יצירות" בלי להפוך את הבית למזבלה. לדוגמא אפשר לצלם יצירות נבחרות, או לאפשר לילד לבחור כמה ציורים כל שנה ולתייק. אצלי בגלל שקשה לי עם בלגן, ומצד שני אני בלגניסטית נוראית, החלטתי לדגול בשיטת הכל או כלום... מזל שלא כולם קיצוניים כמוני... י

      Delete
  19. שיר אהבה

    ReplyDelete
  20. ולי דווקא יש שאלה..איך יוצרים את המילים? אלו חותמות? מקסים אגב..

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה רויטל:) המילים נוצרו על ידי שבלונות לא חותמות, אבל אין סיבה לא לנסות גם חותמות.

      Delete

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...