Jan 11, 2012

מי מתוק של אמא MAZE

In December our son was diagnosed with type 1 diabetes. In Medical terms it is a situation where the insulin producing beta cells of the pancreas cease to function. In plain English it is "Houston - we have a problem." 
After a long month of studying all these medical terms, comforting our son, comforting our parents, comforting ourselves... we realized we are just fine! Our son is still the happy child he always was, in fact he's even happier now that he is not losing so much weight, and isn't constantly hungry. He is back to his everyday routine and  doesn't even think of his diabetes as a disease - for him it's a manageable situation. 
So, to help him with this optimistic view and to accommodate to the new situation we remodeled his room. Nothing major, just a few shelves and a symbolic maze on the wall. Below you can see the how-to:  
דצמבר הוא חודש מיותר מבחינתי. הבלוגוספירה העיצובית מוכת צונמי כריסטמסי טובעני - עצי אשוח מושלגים, גרבי לבד עצומי מימדים, שולחנות חג ערוכים למשעי וסנטות שיכורים מתערבבים בבליל אריזות מתנה, סוודרים נגועי איילים, וקישוטי אורות זולים. בשהות בארצות הברית עוד היה לכך נופך חביב ופולקלוריסטי עת שוטטנו ברחובות המוארים לסתותינו שמוטות בפליאה אל מול חצרות שכנים שהוד שגעונם נגלה לנו במלוא הדרו המנצנץ, אולם כאן בארצנו הקטנה הטרוף הוא רק טרוף... אפילו עם חנוכה אני בקושי מתמודדת ונרות החג נדלקו אצלנו באדיקות ערב ערב רק כדי לשמוע את קטנצ'יק צווח מלוא גרונו "איירון - מן" במקום "א-אמן"...

הוא שאמרתי, דצמבר - חודש מיותר. ועל דצמבר השנה הייתי בהחלט מוותרת. חשד קל שהלך והתעצם הביא את הארוך ואותי למיון ילדים מלווים בגדולצ'יק שלנו שכחש לאחרונה לכדי חוט ארוך ודקיק - חלוש וחיוור כדמות יוסל ברגנרית טיפוסית. "יש לכם ילד מתוק" העיר הרופא תוך בדיקת דגימות הדם של הילדון, "איזו חדות אבחנה" השבנו בגאווה ושמץ זלזול כאילו "דה," אבל הרופא כבר הרצין והסביר באריכות שלגדולצ'יק שלנו סוכרת נעורים. כשיצא מן החדר האינפוזיה הוסיפה לטפטף, השעון הוסיף לתקתק וגדולצ'יק נותר ישוב על המיטה הגדולה, לבוש חולצת בית ספר, מביט בנו בעיניים ירוקות משתאות.

חודש עבר. חודש דצמבר שלא נגמר. אישפוז, זריקות אינסולין, רישומים, בדיקות דם תכופות, מעקבי רמות סוכר, הלם, אלם, הומור שחור,ושימוש מופרז בבלוטת יותרת הדמע. 
חודש עבר וצוות המטפלים הנפלא בבית החולים שניידר מדריך אותנו בסבלנות בנבכי מחלת הסוכרת, מכין אותנו לחיים אחרים, ועוזר לנו לחזור לשגרה הכרחית. גדולצ'יק שתמיד רואה את הטוב בכל מצב מדווח על שיפור משמעותי ברמת הארוחות המוגשות לו שש (!!!) פעמים ביום, חוגג את מעברו לבית הספר הדמוקרטי הקרוב לביתנו (אין תלבושת אחידה - וחוש הסטייל החבוי בו מתעורר לחיים צבעוניים וחתיכיים) וחוזר לחוג הכדורעף האהוב עליו. 

חודש עבר ואני מבשלת יום יום כל היום. בשלנית בינונית אנוכי ואין הנחתום מעיד על עיסתו (יעידו זאת כל היושבים אל שולחני...) וחודש של בישול בלתי פוסק, חודש של בשרים בכל צורה אפשרית, סלטים טריים ואקזוטיים, ותוספות למכביר, נדמה לי כנצח. נצח דצמברי של עיון באתרי חיים כהן למיניהם ועוד אוי ויי דומים. כדי לנוח מן הפעילות האנטי תרפויטית ומשמינה בעליל הזו - אני פונה לעיצוב. הפעם חדרו של גדולצ'יק על הפרק. מי אמר שסוכרת צריכה להיות מכוערת? 

סגנון מינימליסטי יש לבני, וגם חדר קטון. מיטה, ארון, ספסל וכיסא. למרחב הזה נכנסת גם הסוכרת -  מינימליסטית ואוורירית. כדי להמנע ממראה בית חולימי רפואי, גדולצ'יק מבקש אלמנט עיצובי בקיר מעל מיטתו ולאחר לבטים אנחנו מגיעים להחלטה:
לוקחים גליל מסקינג טייפ
Use a painter's tape to trace the maze
  
עוברים על שוליו בעיפרון
Trace with pencil 

ככה זה נראה לאחר שמסירים את הטייפ

אפשר לתחום מיד באמצעות מכחול וצבע. מפאת חוסר בטחון העדפתי עיפרון, אבל צבע מקצר תהליכים...
This is how the maze looks once paint is added to the tracing

גדולצ'יק בחר גוון ירוק צהבהב וצבענו בשכבה דקה ביותר לשמירת מראה אוורירי ושקוף
Paint the inside with a color of your choice

מוסיפים כיתוב
Add a starting point sign


ומה יצא?

מבוך
And the maze is done!

יכולתי ללהג באריכות על משמעותו הסמבולית של המבוך בשלב זה בחייו של גדולצ'יק. חירטוטי "אנה אפנה" ו"מבוי סתום" ודאי היו עולים בדיון סנטימנטלי מיותר זה, אבל האמת הבנאלית היא שקטנצ'יק ששקע בחוברת העבודה שלו "מבוכים לקטנטנים" היה ההשראה לקיר הנ"ל, והמבוך הוא העתק לא ממש מדויק של הדף האחרון בחוברת - גולת הכותרת בה הארנב מחפש את הגזר. הימצאהו?

וכך נראה החדר בכללותו



ועם המנורה

הציפיות הפוזלות
urban outfitters
הארגזים מרבקלה (יד אחרת) יפים ופשוטים




גיל:12
מידה: 44
????


קצת מחטים ומזרקים - לא להבהל



ומבט החוצה




50 comments:

  1. מהמם! והארגזים בכלל היו המסמר האחרון בארגז ;-)
    מאחלת לך ינואר שלו ומלא יצירתיות (אבל לא מחלות יצירתיות!)

    ReplyDelete
  2. תודה חדווה! אין כמוך!

    ReplyDelete
  3. חדר מקסים.
    גדולציק שלך הצטרף לגדולציק שלי :-) נפגש בהסעות לבתמצווש-ות שיהיו השנה.

    בהצלחה עם הסכרת

    ReplyDelete
  4. תודה אלמונית.... מי הגדולצ'יק שלך?

    ReplyDelete
    Replies
    1. אבל כתבתי לו להזדהות בשם שלי..... הבלוג הזה גם כן :-)
      אני ==ליאת (של נומי, מהפצה) גדולציק = עמרי

      Delete
    2. את ליאת של נומי ולא רק מהפצה.... אז שני הגדולצ׳יקים באותה כיתה? יפה

      Delete
  5. מיקי,
    את כותבת מדהים !
    כל כך מרגש ...
    אהבתי מאוד את החדר, והיצירתיות !
    וכמובן את הארגזים המושלמים

    ReplyDelete
  6. מקסימה! מאחלת לך שנה מלאת יצירתיות והמון אושר!

    ReplyDelete
  7. אורלי, תודה רבה. זה הדדי.... סיפור ההכרות שלך עם בעלך היה פשוט כיף צרוף.

    ReplyDelete
  8. תודה ליטל , כנ״ל איחולים גם לך! ביקורת מבנים, תודה. מי אתם?סקרנית

    ReplyDelete
  9. וואו!!! החדר יפהפה! כמה פרטים מקסימים, המזוודות, הגלובוס, הציפיות המקסימות האלה, ומבוך שלך - כל כך יפה ואוורירי ונעים, ואיזה כיף שאפילו החלק הרפואי מאוחסן בצורה אסתטית כל כך! הרבה בריאות, וחודשים טובים ורגועים יותר. ומזל שהיה פוסט, ככה נזכרתי שאני חייבת לך מייל...

    ReplyDelete
  10. תודה חגית! אני ממתינה בסבלנות, ואני פנויה מחר לשליחויות....

    ReplyDelete
  11. באמת איבזור מקורי ומדהים

    ReplyDelete
  12. רעיונות מדליקים! אהבתי מאד !

    ReplyDelete
  13. יקירתי אהובתי
    שכותבת יפה עד דמעות
    ויוצרת יצירות מקסימות לא פחות
    פיזרת אבקת סוכר (!!!) על הכל
    מקסים מקסים
    נשיקות
    נומי

    ReplyDelete
  14. תודה פתק! אהבתי את החנות שלך במרמלדה! ונום נום, אין כמוך! אבל למה סוכר? אפשר סוכרזית בקשה?

    ReplyDelete
  15. מקסים!
    והציפיות הפוזלות,שוס!
    מקווה שמעכשיו (עם דצמבר או בלעדיו)
    תפתחו יחסים טובים עם המתיקות הלא רצויה.......
    תכתבי עוד, אוהבת לקרוא את דברייך!

    דליה ב

    ReplyDelete
  16. כמה כייף לקרוא שוב את כתבייך. וכמה יפה החדר, וכמה בריאה הצורה שבה אתם מקבלים את הדברים הבלתי צפויים והפחות נעימים בחיינו. מקוה שתסתגלו מהר לצורת החיים החדשה. אני יודעת לומר (די מקרוב) שהדבר אפשרי. מאחלת שנה אזרחית טובה ,פוריה ויצירתית במיוחד. הרבה בריאות לכולם ומקוה להפגש בקרוב, אסנת

    ReplyDelete
  17. תודה דליה, אני משקיעה ביחסים... במיוחד עם מתוקים! אסנת - חממת את ליבי, מתי את מגיעה? פסח או קיץ?

    ReplyDelete
    Replies
    1. נא לפנות זמן בלו״ז הצפוף...

      Delete
  18. כמה יפה... ועושה חשק! מתי אתם קופצים אלינו? עוד מעט הגינה מגיעה לשיא הפריחה, יש אבוקדו לאסוף וגם כמה "מיכל" לקטוף..
    שתהיה שנה של אושר, אהבה וב-ר-י-א-ו-ת!!!

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה גילה, גם לכם! אנחנו מתנהלים בכבדות, כידוע... בטח נגיע לאפרסקים...

      Delete
  19. This comment has been removed by the author.

    ReplyDelete
  20. מהמם!
    אפשר שאלה: מאיפה שטיח הפסים, פספסתי
    מהחדר אני מבינה שיש לך בן סטייליסט רציני ביותר!...
    וקצת פילוסופיה - לכל אדם יש משהוא, פגם, מחלה, טוב שיודעים איך להתמודד עם זו. וגם קראתי שיש לאחרונה פריצת דרך בנושא. רק בריאות. נעמה

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה נעמה, לדעתי השטיח מבציר ישן של איקאה, ואכן הבן יקיר סטייליסט ברמות....

      Delete
  21. בפוסט קודם כתבתי בלוגך מרענן ואת מקסימה...
    ולא ידעתי עד כמה
    עפרה

    ReplyDelete
  22. עפרה תודה! איזה כיף

    ReplyDelete
  23. לפני הכל - איזו כתיבה נפלאה, ואחרי הכל - המבוך משגע בקסמו ובפשטותו, ובכלל ...
    בתוך החדר המינימליסטי הכנסת כל כך הרבה הומור נפלא.
    ובאמצע- מאחלת לכם ולבחור הצעיר (מידה 44 זה כבר בחור!) התמודדות קלה עם הבשורה המתוקה-מרירה הזאת. חוש הומור תמיד עוזר, וכנראה שיש לכם לא מעט ממנו.
    מתי נפגש?

    ReplyDelete
  24. יעל, המון המון תודה, כיף לקרוא כאלו דברים! חייבת חייבת להגיע אלייך, אני רואה את הכוסות המדהימות שלך בכל מקום (אפילו בחדר של תומר מהדמוקרטי) ומקנאה... אולי השבוע? אתקשר

    ReplyDelete
  25. מיכל, קודם כל ולפני הכל, מאחלת לכם הרבה הרבה בריאות. והתמודדות קלה עם הבשורה המתוקה-חמוצה הזאת. אם את צריכה עזרה במתכונים או בבישול, בשמחה אעזור (כפ"ס שולטת). החדר מקסים ונעים, ועילפת אותי עם הארגזים המדהימים, ועם הציפיות היפות
    בהצלחה, איילה.

    ReplyDelete
  26. הי אילה (מהקורס של דנה?) תודה רבה על האיחולים והנכונות! את מקסימה

    ReplyDelete
    Replies
    1. כן מיכל, מהקורס של דנה.
      להת' איילה

      Delete
  27. מיכל יצא מקסים!! כמובן
    בשורות מבאסות אבל נראה שאתם מתמודדים היטב,וטוב שאיתרתם מהר.שולחת איחולים לשנה בריאה ומעצבת
    מירי אקשטיין

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה מירי. חבל שאת לא יכולה לצלם לי....

      Delete
  28. הי מיכל,
    החדר מקסים!
    הרבה בריאות לגדולצ'יק, ושההסתגלות תעבור בקלות.
    אנחנו עכשיו למדים להסתגל לצליאק אצל הפעוטה...
    כמו שאמרת - הלם, אלם, אין ברירה.. החיים יותר חזקים מהכל.

    ReplyDelete
    Replies
    1. יעל, הצטערתי לשמוע על הקטנטונת שלך! אומרים שיש קשר בין צליאק וסוכרת. מעניין. אבל כמו שאמרת החיים חזקים מהכל....

      Delete
  29. Hi Miki, you don't know me, but i just heard about your son from Osnat Rechter. My daughter has type 1 diabetes; she was diagnosed 3 years ago and is now 11.5. I've since founded a non-profit that supports families (I wish you lived near by so we could meet you!). We have good friends who moved back to Israel last summer whose son has type 1. I'd be happy to introduce you. If you contact me offline: tamar@carbdm.org I could give you lots of good information and put you in touch. Take care. I know what you're going through! By the way, did you know that January 11, the date you posted this blog, was the 90th anniversary of the first insulin injection given to a person? There's a lot to celebrate!

    ReplyDelete
    Replies
    1. Thanks Tamar! I'll contact you via e-mail

      Delete
  30. המבוך פשוט מהמם! איזה כיך לו!!!

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה רבה! איזה כיף שכתבת לי, כך יצא לי שוב לטייל בבלוג המקסים שלך. את צלמת מדהימה!

      Delete
  31. החדר שעיצבתם מהמם.. אני בטחה שהוא מעריך כל מה שאת עושה בשבילו. הלב של אימא הוא חלל בלתי נגמר ואני בטוחה שעם אימא כמוך - הכול יהיה בסדר.

    ReplyDelete
  32. This comment has been removed by a blog administrator.

    ReplyDelete
  33. החדר בתמונה האחרונה נראה מדהים

    ReplyDelete
  34. כל העיצוב של האתר נראה מדהים

    ReplyDelete
  35. בלוג מצויין תודה רבה.

    ReplyDelete
  36. בלוג מסוגנן ומועצב מדהים

    ReplyDelete

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...