Showing posts with label Nomi Melul-Ohad. Show all posts
Showing posts with label Nomi Melul-Ohad. Show all posts

Sep 4, 2012

פצצת אנרגיה

My friend's home is packed with inspiring ideas. Liat is not afraid to experiment with color, texture, ceramic, knitting, recycling and repurposing. Below are a few instances of her talent.

ישנם בעולם מין טיפוסים כאלו שנולדו עם אנרגיות שמספיקות לשלושה אנשים. אין הרבה כאלה (למזלי! תארו לעצמכם  מראת פעלתנות מול העצלות הסטטית שלכם!) אבל הם כאן - מתהלכים ביננו עם חיוך גדול ושק מלא משימות שהושלמו. הזן הנדיר הזה מנצל כל רגע פנוי ליצירה, קריאה, בילוי, טיול, שיחה, סריגה, הצגה, מעורבות חברתית, וזה בנוסף לגידול ילדים, עבודת הייטק תובענית, ובישול אורגני.
מכירים? אני מכירה! וקוראים לה ליאת. בחלון הזדמנויות של שעה בין קרצוף שרותים והסעות לחוגים הגעתי לצלם את דירתה המקסימה, ואם התמונות קצת מטושטשות זה בגלל שרוב הזמן צחקתי מהסיפורים שלה - לדוגמא איך הילד בלע מגנט והרופא רצה להוציא אותו עם מגנט נוסף (אחלה רעיון - אבל בסוף זה יצא קצת אחרת...). ורק כשחזרתי הביתה והעברתי תמונות למחשב גיליתי ששכחתי לצלם תמונות מרחק. אז נתמקד בפרטים.

חיכיתי המון זמן לצלם את הבית של ליאת - תמיד נדמה לה שהוא לא מספיק מסודר, אבל אחרי חצי שנה של המתנה קיבלתי קריאה נרגשת בפייסבוק:

 · 

    • Nomi  מה קרה? יש לך חום?
      Sunday at 12:49pm ·  · 1

    • Liat Hod התפלק לי סדר מהידים. פתאום העברתי אותו מחדר לחדר והוא נשפך לי במסדרון ונזל לכל הסלון (טוב, לא לכל הסלון, לרובו)
      Sunday at 1:23pm ·  · 1

    • Revital Lan Cohen מה שמקסים זה שאת מזמינה רק את מיכל. ומה אני???
      Sunday at 1:26pm ·  · 1

    • Michal Steiner אני, גברת לן, מגיעה רק למקומות מסודרים ונקיים, בניגוד לאחרים שלא ננקוב בשמם.... ליאת, נשפך לך קצת סדר מאחורי הספות! מתי את פנויה? רוצה מחר? בואי נקבע לפני שישפך שם משהו אחר...
      Sunday at 2:01pm · 




אז רצתי לשם מהר וצילמתי כמה מכמנים. יש עוד כל כך הרבה, אבל הייתה לי שעה...
מבט מהכניסה אל פינת האוכל וקיר הפרחים שנומי שתלה

כמו שאתם רואים ליאת לא מפחדת מצבע

כניסה לבית (מבט מפינת האוכל) קיר סגלגל פינת קיר ירקרק והציור כמובן מעשה ידיה של נומי

שימו לב לדלת הכניסה וטכניקת הצביעה מעל הדלת - כמעט עד התקרה... סטארט אפ?
הנה עוד תמונה אחת (כי השמש הפריעה בתמונה הקודמת)


ונעבור למנורה. מנורת שקיות ניילון מעשה ידיה של ליאת

on and off
תראו את הסלים האלו - משקיות ממוחזרות. הסל הפיצפון היה אמור להיות סל מכולת, אבל לא הכל מצליח...


גם הפוף הקטן הזה נסרג משקיות ניילון



והנה היפניות (שליאת הכינה מקאפה וצבעה בסטודיו של נומי)


ומקרוב


נעבור לציפורים - סדין ישן של איקאה, מספריים ורגע פנוי voila

רואים את החיוך בזוית הפה? ליאת מתגנדרת בפרח צהוב
חלק יצאו קצת פינגווינים ועצה מליאת: אם אתם מתכוונים לגזור סדינים, אל תשתמשו בעט כמרקר...

עכשיו למטבח. פלטת עץ משעממת קיבלה חיים



במטבח תלויות הדמויות המקסימות של נומי
(ואם עוד לא שמעתם עליה - תתחילו כאן)


לצד הרצל, גולדה, בגין ודיין


ולסיום, עבודות הקדרות של ליאת (חלקן ממתינות לגלזורה) בהשפעת האמנית הסינית chen hongzhu



הבית של ליאת בעיני הוא הוכחה ניצחת לכך שלא צריך ממון רב ואפילו לא כישרון גדול (כפי שליאת מעידה על עצמה - אבל ביננו- היא סתם צנועה...) כדי ליצור בית יפה, ייחודי, שמח, וצבעוני. מה שכן צריך זה אומץ לנסות, סקרנות, וסרטוני הדרכה ביו-טיוב... אה, כן ואנרגיה של שלושה אנשים!


Jan 20, 2012

Nomi Melul-Ohad

My childhood and life long friend Nomi Melul Ohad is an amazing artist and an incredible person. Her work varies from collages to huge wall paintings, from decorative brooches to historic family albums, illustrating books and community work. We spent a enjoyable morning in her beautiful studio and here's a taste of her talent:

מכירים את חברויות כורח האנרציה? אותם קשרים עם אנשים שלא ממש הייתם בוחרים, אבל החיים בחרו בשבילכם? הייתם שכנים בילדות, הלכתם לאותו בית ספר, התגייסתם ביחד, למדתם במחלקות סמוכות באוניברסיטה וכן הלאה. סביר להניח שבאיזושהי נקודה בחיים (בדרך כלל סביבות גיל 40...) הכרתם והודיתם בחוסר ההתאמה ובין אם אווררתם את היחסים ובין אם לא, רגע ההבנה הוא נקודת מפנה.

רגע ההארה שלי עם נומי הבהיר שלפעמים הבחירות של גיל 4 מדויקות ונכונות בדיוק כמו בגיל 40! את נומי הייתי בוחרת שוב ושוב ושוב בכל שלב בחיים. מגן אורנה ועד היום אנחנו יחד. לפעמים מאוד ביחד ולפעמים רק קצת - אבל בחברויות טובות כידוע המינון לא קובע. מה שכן קובע זה ...

שתמיד אחרי שאנחנו נפגשות נותרים לנו 1000 נושאים למפגש הבא
שיש לנו שפה משלנו עם מושגים שזר לא יבין
שלמרות השנים והגרביטציה כשאנחנו מסתכלות אחת על השניה אנחנו רואות את הילדות שהיינו
שלא הצלחנו להתרגל לשמות המשפחה החדשים של כל אחת
שאין לנו שום צורך "לשמור על קשר" זה פשוט קורה
שאנחנו אוהבות אחת את השניה אהבה גדולה ונטולת רכושנות ובכל זאת...

היא נומי שלי. הילדה הקטנה שלא ציירה בגן - כי חיכתה לרגע המתאים, ששתקה בשיעורים - כי לא היה לה כוח לפיטפוטים, שבדרך הארוכה הבייתה מבית הספר קטפה איתי מנדרינות מחצרות שכנים, ואחר כך ישובות על שפת המדרכה מעיפות קליפות לכל עבר ("עוד מליון שנה זה יהיה נפט" הרגיעה אותי תמיד) צחקנו, חלמנו, רבנו (נו טוב, אני רבתי, נומי חיכתה שזה יעבור לי...) והדאגנו את ההורים באיחורים תכופים.

ולמה אני מקשקשת על חברות ונוסטלגיה בבלוג עיצוב תשאלו? אז זהו, שכשנומי מצאה את הרגע המתאים לצייר - קצת אחרי הגן... היא ציירה וציירה וציירה וממשיכה לצייר עד היום. הציורים שלה נראים ככה:




אז עכשיו אפשר להמשיך לדבר על נומי??? ולמי שמתעניין, כן! גם את תיבות הדואר נומי הכינה. אספה את הזבל, זיהתה את הפוטנציאל ושיפצה, וצבעה, ומירקה, ו- voila.


הכשרון הנפלא הזה של נומי טבוע בגנים של משפחת מלול. עם אבא ליאון - צייר נפלא, אח (ג'קי) שף מחונן, ואחיות (מימי ואלינה) מדהימות ויצירתיות שתקצר היריעה מלתאר את כשרונן, נומי - הצעירה בחבורה - היא היחידה שבאופן מודע בחרה באומנות כדרך חיים. אחרי אינסוף תערוכות, ארועי תרבות ואומנות, עשייה חברתית, חשיפה תקשורתית, איור ספרים, ותרומות למכביר, גיבשה נומי  סגנון ברור וחתימה אישית בכל ציור ופרוייקט. עבודותיה עשויות רבדי עץ המעניקים עומק מכל זוית התבוננות ומספקים רבדי פרשנות שונים. תמונות תמימות למראה, ילדותיות וברורות מקבלות נופך דרמטי חשוך באמצעות טכניקה זו, והמתבונן ביצירה המודע לקיטץ' שמולו מבין בו זמנית את תודעת הקיטץ' עצמה.


עשייה קהילתית (קירות בלב השרון)



הסטודיו של נומי - מעוזה הפרטי והבלעדי - הופך בימים אלו להיות ידידותי למבקרים,  וגם סתם אנשים (ולא רק כאלו שקילפו איתה קלמנטינות מגיל אפס) מוזמנים לבקר. אז אם אתם רוצים חוויה בלתי נשכחת של צבעים וטקסטורות, יצירות אומנות גדולות וקטנות, שמחות ועצובות, סיכות מתוקות מעץ ומלבד, ואלבומים אישיים שכמותם לא דמיינתם אתם מוזמנים לבקר. נומי הדומה דמיון רב ליצירותיה תקבל את פניכם ותזכו להכיר חברה נהדרת, אומנית מופלאה, ואישיות יפיפיה.....

הנה לכם טעימה מהסטודיו

כניסה

הקומפוזיציה שנוצרה בצילום נורא יפה בעיני כי הדמות הגדולה מזכירה מאוד את נומי, והקטנה את אמא שלה, מרי.

יציאה


וכל הטוב שביניהם


את התמונה הקטנה במרכז נומי ציירה על פי ספרה של דבורה עומר "דפי תמר." גם ספר נפלא (ארבעה ספרים ליתר דיוק) וגם התמונה האהובה עלי בכל העולם.


"נשים קטנות" על פי לואיזה מיי אלקוט. השימוש בתיבה הישנה להמחשת הספר מעצים את החוויה. כמו בעולם אגדות קסום פתיחת התיבה מהווה כניסה לעולם אחר, שונה, של נשים קטנות בכל המובנים.




הסטודיו משתנה חדשות לבקרים, תמיד אפשר למצוא תמונות ממתינות לאריזה ומשלוח




לצד תמונות שנומי לא מסוגלת להפרד מהן



צבעוניות עליזה



ליד קדרות הכלה ההננטשת


ועל הכל מנצחת נומי. זוהי ממלכתה, התמונות, הסיכות, הקולז'ים, התקפי הסדר, והבלגן הקבוע - הכל שלה.



ניסיתי לצלם אותה בעבודה, אבל היא כל הזמן זזה, מציירת, מתקנת, מנגרת, צובעת, מדביקה, ורק כשהיא חותמת על העבודות שלה, היא קצת פחות תזזיתית, אז צילמתי...


אלו סיכות עץ מקסימות



ולגוון נומי גם מכינה סיכות לבד שפשוט אי אפשר להתאפק מלקטוף זר הבייתה....

אני בחרתי בפרח אדום, פרח כתום, ופרח צהוב




כיף!!!!
איך משיגים את נומי?
אז ככה:
להזמנת קולז'ים משפחתיים - צרו קשר דרך האתר

לתיאום ביקור - אימייל יהיה נחמד
ואם אתם סתם רוצים להתרשם מפרוייקטים נוספים שנומי מעורבת בהם, תציעו לה חברות, תכנסו לאתר הזה
או תתקשרו אליה (טלפון באתר)

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...