kids' project

OK, so I am not a fan of kiddies craft. To be honest, I never kept any of my kids' craft from preschool and kindergarten - in a mysterious way these crafts always ended up in the trash bin, followed by a heartbreaking story of how these masterpieces got lost, broken, or what not...Luckily my sons never cared much and never got too attached to their own creations, and this situation could have been kept to this day had it not been for little guy who recently started "helping" me with my projects. "Help" in his dictionary means inventing a crazy project, hunting for needed material, which only he knows (usually dressed as a pirate or a soldier, preferably at dusk...) and following secretive steps until an undetermined completion of ....something. I decided to guide him a little this time and we went out to hunt for planks of wood. We then painted them in various colors and attached them to an outside wall in our front yard. To make the project more educational little guy stenciled words of his choice onto the planks in Hebrew and in English. Every now and them he adds more painted planks. Scroll down to see what he has done so far.  

יש מצב שעם קריאת הפוסט הזה חלקכם ינתק מגע עם "כל הדברים היפים" שלי, כי מה שאספר עכשיו ממש מכוער, ממש ממש מכוער!!

אוקיי - הנה זה בא: מעולם לא שמרתי יצירה של הבנים שלי! 

אף - פעם !!

(אתם עוד כאן?? מישהו??)

אם התגברתם על הזעזוע סימן שגם אתם השמדתם תפארות יצירה למיניהן שעברו את סף דלתכם בשלב זה או אחר. ההבדל הגדול ביננו הוא שסביר להניח ששמרתם מדגם קטן משפע ההדבקות, קופסאות קורנפלקס מצופות נייר קרפ, בקבוקי אקטימל מלאים גרעיני שעועית (רעשנים??? seriously???) ציורים ועבודות דבק חול שהזאטוטים הביאו מהגן. אצלי הם לא עברו את מפתן הבית! 

עם גדולצ'יק זה היה קל - הוא לא אהב לצייר, לא נמשך להדביק, לא צבע - רק התבונן והקשיב, ובכל פעם שבישלתי משהו הוא ישב על השיש, ערבב, קיפל, בחש, טעם, ואכל. ילד למופת! איך לומר - התעסק באומנות מתכלה....

גדולצ'יק בקטנותו. אומנות מתכלה בצבעי ידיים.

קטנצ'יק לעומתו סיבך את העניינים. יום יום חזר מהגן ( "קטנטנים בעמק"  הנפלא והממולץ ביותר) עם צ'ימידן מלא עבודות יצירה - בעיקר דפים עליהם מצוייר קו חלוש רועד מלווה בהסבר בכתב ידה של אילנה הגננת כגון "חיילי star-wars נלחמים בפינגווין הרשע." עם הציורים הסתדרתי בקלות דווקא - אחרי שני "וואו" ושלושה "מהמם" הייתי בטעות שוכחת אותם באוטו, ופעם ב- מעיפה הכל לפח (הכי טוב בתחנת דלק, או בבהמתנה לשטיפת המכונית - ככה משמידים ראיות). אם יצירה הצליחה להתגנב הבייתה היא קיבלה מקום של כבוד במוזיאון המקרר, ואחרי יומיים תערוכה - נו, אתם יודעים...

היו גם יצירות תלת מימדיות. קטסטרופה!  מהן היה קצת יותר קשה להפטר - על אחת במקרה דרכתי, אחרת התפרקה מעצמה, שלישית נתנה במתנה לסבא וסבתא, בקיצור קרמה רעה תקפה יצירות בביתנו...

אבל קטנצ'יק לא ויתר - כל פעם שראה אותי עם צבע ביד, ביקש לעזור, כל ניסור - צריך להזהר על ידיים קטנות שנדחפות, מקדחה - סיבה למסיבה. איפה המברג? אצל קטנצ'יק בחדר. זרקתי יצירות וקיבלתי תכשיט!

משום מה זה דווקא מצא חן בעיני - נעשה פרוייקטים ביחד - לא יצירות - פרוייקטים!  זה אפילו כיף- אם להודות על האמת. 

להלן דוגמא מהעת האחרונה: קטנצ'יק רצה לנסר ולצבוע, אז יצאנו לטייל ואספנו קרשים מכל מיני סוגים - גם כאלו עם מסמרים וזיזים.

עם פלייר שלפנו את המסמרים, בעזרת משייפת החלקנו זיזים, ועם המסור ניסרנו כל קרש לגודל רצוי.

על מגש גדול ערבב הילדון ורקח צבעים כראות עיניו, כל קרש בצבע אחר ואחרי שהצטברה ערימה מכובדת של קרשים בצבעים עליזים, החליט שנתלה אותם על הקיר!

טוב, קצת נבהלתי... אפילו ממש נבהלתי!
כדי להרויח זמן הצעתי שאולי נכתוב עליהם משהו. חינוכי, לא? אחרי הצעות כמו "קונג-פו פנדה" ספיידרמן" ו - "clone troopers" (קטנצי'ק) ו" אהבה, חמלה, שלום עולמי" (אני???) נצפתה נטיה ברורה לכיוון מילים קצרות יותר וכמעט כל יום ישב הילד בשמחה וכתב מילה שעלתה במוחו. עלו גם מילים כגון אלו:

אבל אותן הנחנו  בעדינות על הניאגרה. (ומי שמכיר את המשפחה שלי יודע שמילים כאלו מתקבלות  אצלנו בתשואות וברכות ו"הילד גאון, פשוט מחונן, אני אומרת לך..." וכל אורח שמבקר בשרותים יוצא עם נושא חדש לשיחה. רק גדולצ'יק ששייך לזן עדין ואצילי קצת מתבייש.)

את היתר תלינו, ולא בחדר.
לצד שער הבית עומד לו קיר בטון חשוף שמשווע למהפך. צבענו בטורקיז (נגד שדים ורוחות) ופרוייקט מילות הקרש שלנו יצא לדרך.

מידי פעם אנחנו תולים מילים חדשות, מוצאים עוד קרשים, הוספנו גם מסגרת שננטשה ברחוב. שיקום שכונות סטייל? אנחנו אוהבים...

אפילו הארוך נלכד (בעל כורחו) בשימחה ובוקר אחד ניקה, קרצף ותפעל את המזרקה הישנה שלנו.

נעדכן כשהקיר יתמלא.