Sep 10, 2013

יקירא - מא???

See how I turned a vintage salon hair drier into a lamp

אי שם בשנת תש"מ, התרחשה לה ללא הפרעה כיתה ד'1. שלוות צברים צעירים, אבק גירים וחמש אבנים שהופרה עם בואה של סנונית ראשונה למה שיהפוך עשור אחר כך לשצף גל של עלייה. פאינה! 
בוקר אחד היא הגיעה, בבושקה בת עשר קטנה וגוצית, מחברת ועט ביד שמנמנה ואותיות קיריליות מפענחות שפה עברית קדומה. ריח אחר, מראה סובייטי ומבטא. 
נרתמנו כולנו  כאיש אחד לא לקלוט אותה ולא לקדם עלייה משום סוג. בגיל 10 כבר היינו מיומנים בהצגה מושלמת למורים תוך הפיכת חייה של "המטריושקה הרוסית" לקשים עוד יותר. בלי לתכנן וללא מילים נדברנו - מסך הברזל זה כאן!
לא התעללנו - כמובן, היינו מתוחכמים מידי לזה, אבל לרגע לא הנחנו לפאינה לשכוח שהיא אחרת, שונה, ולא ממש רצויה. היום נחמץ הלב לחשוב עליה וכאבי היוהרה הישראלית שלי מציפים ומטרידים, אבל אז - כל נסיון לטעת בי מעט חמלה נכשל.

אי שם באותו תש"מ קראתי מאמר בשם "יאקירמא" שריגש והותיר רושם בל ימחה. (ילדים בני 10 קוראים כאלו מאמרים כשיש להם אמא סטודנטית מתלהבת) המאמר שעסק באורחות החיים של שבט היאקירמא, תאר, תוך שימוש בטכניקת "ריחוק אתנוגרפי" או "הזרה" את חיי היומיום של האמריקאי. (יאקירמא = אמריקאי בהיפוך אותיות) וכך לדוגמא במקום לומר שבכל בוקר מצחצח האמריקאי את שיניו נכתב במאמר כי טקס הבוקר כולל "הכנסת אוסף שערות קטן עם חומרים מאגיים מסויימים, והנעתו בתנועות טקסיות מוכתבות מראש". ולמה לדעתכם התכוון המחבר, הורס מינר, במשפט הבא? "בכל בוקר הגברים בשבט שורטים את פניהם עד זוב דם באמצעות מכשיר חד"?
הרעיון במאמר, שנכתב בשנות החמישים הוא "לימוד פרק ביחסיות תרבותית, היינו בראייה... פחות שיפוטית של התרבויות השונות" בדמיון ולא בשוני בין החברות ובבעיות הטמונות בתיוג האחר. (ותודה לויקיפדיה על המידע).

לצערי, האנלוגיה בין היאקירמא לפאינה חמקה ממני באותם ימים. שום היקש לא נוצר, ורק משפטים מזעזעים  כגון  "נשות השבט נוהגות מידי פעם לאפות את ראשיהן בתנור"  נותרו צרובים במוחי.

אופות ראשיהן בתנור. תנור! ...


שנים רבות אחר כך מצאתי תנור. וחשבתי על פאינה.


אוקיי, מצאתי שניים. בעצם קניתי- שניים ב- 150 ש"ח. לא, לא חסר שם אפס....



מלא אבק!


בניגוד לתיוגיות של גיל עשר, החלטתי לא לתייג את התנורים האלו ומיד הזמנתי את האיש וידי הזהב על מנת לפרק, ולעשות repurposing קטן ומתבקש.

אבא פרק ותיקן, ואני מרקתי ואיבקתי.

מכיוון שזו לנו פעם ראשונה של שיפוץ פריט כזה, בחרנו להתחיל במייבש הרעוע מבין השניים, כדי לכאוב פחות על כל טעות.



תוך כדי עבודה גילינו כי חלק ניכר מן החלקים שבורים. הפרספקס השקוף הותך בכמה מקומות ונשבר והיה צורך לחתוך את קימוריו, דיסקית פלסטיק אחורית נשברה אף היא אולם הצלחנו להדביק ללא צלקות חמורות.
לבסוף צבענו את בסיס המנורה בכתום עז (לא יודעת למה, ואני גם לא ממש סגורה על הצבע. תמיד אפשר לשנות) ומיקמנו בסלון ביתי.

יש חיבור לחשמל ממש ליד, כך שאין בעיה במיקום



מתג הפעלה (שבאמת עובד!)



מי זו דליה סופר?

אחרי כמה תמונות חשבתי שאולי בעצם צריך לשנות את מיקום המנורה. מה אתם חושבים? ליד הספה הכתומה, או הכחולה?




חוץ מהמנורה הבית מתחדש בימים אלו בפריטים סרוגים. אחרי קורס כיפי אצל איילת נוי מנווה ירק (המעבירה בעיקר סדנאות וחוגי קרמיקה) התחלתי לסרוג במרץ, תוך יום נסרג לו השטיח הצהוב הזה:


אליו התווסף תיק תכלת שנפרם, ותיק חאקי שהייתי שמחה להשתמש בו, רק שהוא נורא כבד...

מקווה שעד הפוסט הבא לא אסרוג כיסוי לכל הבית.... (בלילות המתקררים מתחת למנורת המייבש שלי - פיתוי גדול)


29 comments:

  1. אין עלייך! (מצטערת נגמרו לי הסופרלטיבים). כל פעם אני נדהמת מחדש כמה יפה את כותבת - מעניין, משעשע, זורם, פשוט ומתוחכם בעת ובעונה אחת, וגם פורט על נימי הנפש

    ReplyDelete
  2. ושכחתי לומר את העיקר (המובן מאליו), שהרעיון הזה מדהים כמו הרבה רעיונות אחרים שלך, וגם "ידי הזהב" הם משהו מיוחד

    ReplyDelete
  3. איזה כיף ! פוסט חדש !
    וכמו תמיד יצירתי וכתוב מדהים,
    והשטיח מקסים !
    :-)

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה אורלי, עוקבת בהנאה אחרי הפרוייקט החדש שלכן :)

      Delete
  4. כמה טוב שחזרת לכתוב. זה לא רק הרעיונות היצירתיים שלך- זה גם איך שאת מחברת אותם... לפאינה, למשל.
    מתברר שכל הסיפורים האלה על קליטת העליה לא עבדו אף פעם, לא בימי ולא בימייך, למרות שלא בהכרח מתוך כוונה רעה.

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה אילה, אכן כך, קליטת עליה לעולם תהיה בעיתית. גם רון שלי חווה מה מרגיש עולה חדש, פעמיים. וזה לא פשוט גם כשבאים מתרבות דומה

      Delete
    2. ושכחתי לומר לך שפוסט הסבתות וההבדלים בין הילדים אז והיום היה פשוט מקסים. דרך אגב יש לי מונופול כזה בדיוק. מסגרתי אותו ותליתי בחדר הילדים. גם בקולז׳ הכותרת של הבלוג מופיע המונופול מצד שמאל

      Delete
  5. אמרו לך פעם שאת גאון?
    כי את ממש גאון,
    השדרוגים מהממים אחד אחד, בייחוד המייבש (אני מעדיפה לי הכתומה).
    אגב, על היאקירמא למדנו בשיעור סוציולוגיה בתיכון, מאמר מעולה.

    יערית

    ReplyDelete
    Replies
    1. אוקיי, קצת נסחפת.... אבל תודה :) דרך אגב גם אצלנו למדו את המאמר בכיתה י׳ וקצת הרסתי למורה את רגע ההפתעה, מרוב התלהבות

      Delete
  6. קורא שוב ושוב
    כ"כ מלא כ"כ חשוב
    כ"כ רגיש וגם עצוב
    תיאור מקיף בכתיב קצוב
    ועם בל זה גם העיצוב

    ReplyDelete
    Replies
    1. אבא לה? נו ברור שכן... ושום שיפוץ ומחזור לא היה מתרחש בלי העזרה, והרעיונות המעולים שלך

      Delete
  7. מהמם!!!
    אהבתי את המקוריות והיישום.
    איכשהו אהבתי אותה יותר ליד הספה הכחולה.

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה גלי, בנתיים המנורה ליד הספה הכחולה. אני אשחק עם זה קצת נראה

      Delete
  8. מדליק! (תרתי משמע)...
    כשהתחלתי לקרוא את הפוסט תהיתי מה תעשי עם "כובע" הזה?
    אין ספק תוצאה מוצלחת, שיחקת אותה!!
    שנה טובה!

    דליה ב

    ReplyDelete
    Replies
    1. דליה יקרה, תודה רבה, ושנה טובה גם לך

      Delete
  9. מיכלי!
    את גדולה. תודה על פוסט נפלא. נהניתי מכל רגע.
    נשיקות ושנה טובה.
    רויטל

    ReplyDelete
    Replies
    1. רויטלי, תודה חברה! מתגעגעת. שנה טובה גם לך וד״ש לכל הבנים

      Delete
  10. רגע לא הבנתי.. בסוף אפיתם את הראש של פאינה ?? י

    ReplyDelete
  11. מקסים, יצירתי ומקורי - כמו שאת! מחכה לך בסבלנות... שתהיה שנה מקסימה

    ReplyDelete
    Replies
    1. למה בדיוק את מחכה? יאללא מפגש! שנה טובה גם לכם

      Delete
  12. Replies
    1. Thanks, I enjoy your blog so much! Google translate is not so great in polish, but I understand quite a lot! You are an amazing mother!

      Delete
  13. אוי מיקי מיקי, כמה שאת מכאיבה לי.... את יודעת בדיוק כמה אני רוצה כזו מנורה רק שאצלי זה תמיד נשאר בשלב הרעיון...אני יודעת בדיוק איפה המיקום המושלם שלה - אצלי בבית :-)
    את אלופה!!!
    יצא מקסים

    ReplyDelete
    Replies
    1. ליאת, אני אעשה איתך אחר כך הסכמים. בשקט בשקט....

      Delete
  14. את יודעת לספר ספור
    נמתחתי, נהניתי, למדתי שעור באתנולוגיה
    ושמחתי שלא רק אבא שלך איש חיל אלא גם אמא
    מתאים למחשבה שיש לי מזמן, שלילדים מיוחדים יש הורים מיוחדים
    הפרחים הצהובים הסרוגים מ ש ג ע י ם
    כף לנו

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה עפרה. מה אומר? צודקת, יש לי הורים מדהימים, אוהבים ומקסימים, שהם גם סבא וסבתא נפלאים ואוזן קשבת , ומודל לחיקוי

      Delete
  15. ענק :) אין לי שום ביטוי חכם אחר...

    ReplyDelete

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...